בין שלוש יבשות

בחודש דצמבר של שנת 1950 ירד הצעיר אל החוף, לא גבוה, נושק לשלושים, אוחז בידו מזוודה ספוגת סיפורים, נושא עיניים לנוף ההררי ואינו מתלהב ממנו, שולח מבט לנמל חיפה – כבר ראה יפים ממנו, ובכל זאת, ליבו מלא והחיוך אינו מש משפתיו. אין לו ספקות ואין חששות. הצעיר החדור באידיאליזם ציוני-סוציאליסטי יודע שהגיע למקום הנכון, ידיעה בסיסית איתנה שאינה כפופה לחרטות ולצוק העיתים. הקשיים שלפניו ואלו שעוד יגיעו אינם משפיעים על להט האמונה.

הצעיר הוא ג'ק אינדיק, לימים עין-דר, שמאז ועד היום נטוע בארץ אך חייו סובבים בין שלוש יבשות, שלוש מדינות.

פולין בה נולד ואותה השכילה משפחתו לעזוב בשנת 1938, רגע לפני. אוסטרליה שקבלה בזרועות פתוחות ואפשרה חופש כלכלי, חברתי ורעיוני, ומדינת הבחירה – ישראל.

ג'ק הציוני ויתר על חיי נוחות באוסטרליה בהגיעו ארצה לממש את תפישת עולמו. "באתי לכאן בשל רעיון, לחיות חיים יהודיים במדינה של יהודים. זה בער בעצמותיי, לא יכולתי לנהוג אחרת. זה המקום, זה הבית, לא עוזבים בית". כמי שחווה עקירה מפולין לאוסטרליה ומאוסטרליה לישראל סרב לעזוב אפילו את שכונתו, רמת חן. המדינה, העיר, השכונה - אלו העוגנים שלו, היציבות שבקש לעצמו ורצה לתת לילדיו.

ג'ק שנפרד בסוף שנות העשרים לחייו ממשפחה חמה ותומכת, אינו נפרד ממנה ברוחו וברגשותיו. הערכים של אביו ממשיכים ללוותו ומונחלים הלאה, באופן בו בוחר לגדל את ילדיו ובמערכות יחסיו עם הסובבים אותו.

העולה החדש משתלב עד מהרה במפעלי התעשייה הישראלית המתפתחת ועושה בה חיל. האיש שמעולם לא רדף אחר הצלחה והישגים – הגיע לתפקידים בעלי השפעה בזכות נועם הליכותיו, יושרתו, מערכת ערכיו העקבית, יחסו האנושי וחוסנו הפנימי, אלו שירתו אותו נאמנה בכל שינוי ובכל התפתחות במהלך חייו.

בשנים בהם חלוקת התפקידים הזוגית נוקשה ומגדרית, ג'ק הוא אבא שמסרק ותופר ומספר סיפורים, מלטף וקם בלילה לילד בוכה, וגם גבר שיודע לתקן פיצוצי צנרת ותקלות חשמל. לא בכדי ממשיכים ילדיו, עד היום, לחפש את קרבתו ואת זווית ההתבוננות המיוחדת שלו.

הספר הוא סיפורו האישי של ג'ק. הסיפור כמיקרוקוסמוס הוא סיפורה של תקופה, סיפורו של דור שחי תחת השפעתן של מלחמות הרות גורל ויכול להן.